<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יצחק אמורא</h1>
<h2>דף ה.</h2>
רבי יצחק. אמורא סתם שבכל התלמוד הוא רבי יצחק בר אחא. ורבי יצחק בר אחא לא נזכר בתלמוד. אלא כך אמרו רבותינו שהוא רבי יצחק בר אחא, כדאיתא בערבי פסחים בסוף גמרא דלא יפחתו לו מארבעה כוסות [פסחים קי"ד ע"א]. מיהו ספיקא היא בידי אני הסודר כי על פי ההלכה משמע כי שנים היו רבי יצחק סתם. ושניהם אמוראים. אחד בימי רבי חייא, ואחד תלמידו של רבי יוחנן. ואין לנו לפרש מי הוא רבי יצחק בר אחא דשמעתא. ובפ"א דמסכת תענית א"ל רב יצחק לרב נחמן כמה שמועות משמו של רבי יוחנן. וגרסינן נמי בפרק המפלת [נדה כ"ז ע"א] אמר רב אחא בר עוירא א"ר יצחק מעשה ונשתהה ולד אחר חבירו שלשים ושלשה ימים א"ל רב יוסף ל"ד אמרת לן, אם לרבי יצחק אמר או לרב עוירא, יכול [להיות] שרב יצחק זה הוא תלמידו של רבי יוחנן. ובכמה מקומות בתלמוד [משמע] שתלמידו היה [ברכות י' ע"ב]. מיהו הא דגרסינן התם בהא שמעתא [נדה כ"ז ע"א] אמר רבין בר רב אדא אמר רבי ולס אמר רבי יצחק מעשה ונשתהה ולד אחר חבירו שלשה חדשים, ומאן נינהו יהודה וחזקיה בני רבי חייא. וכבר כתבתי למעלה בסדר ולס רבי וולס מן. ואפילו רבי הילל בנו ורבי יצחק רבו של רבי וולס. וקאמר דיהודה וחזקיה יושבין לפניו בבית המדרש. דאי רבי יצחק [זה] היינו רבי יצחק תלמיד רבי יוחנן, השתא רבי יוחנן היה תלמידם של חזקיה ויהודה אחיו [חתנו] של [רבי] ינאי. ונח נפשיה בימי רבי ינאי כדאיתא באע"פ [כתובות ס"ב ע"ב]. והיה אומר הרי הן יושבים לפנינו, שהוא זקן והן בחורים היושבים לפניו. אתמהה. הילכך אומר אני הסודר כי רבי יצחק זה בימי רבי חייא היה.
ונראה דכל היכא דגרסינן כי אתא רבי יצחק היה תלמידו של רבי יוחנן, שהיה רגיל לירד לבבל. דהא א"ל לרב נחמן כמה שמועות משמיה דרבי יוחנן [תענית ה' ע"א]. וגרסינן בפרק בכל מערבין [עירובין ל"ו ע"ב] אההיא מתנה אדם על עירובו אם בא חכם וכו'. ובגמרא כי אתא רבי יצחק תני איפכא דכולה מתני' וכו'. וגרסינן בפרק ארבע מיתות [סנהדרין נ"ג ע"א] בא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת האב ר' [יהודה] אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד. ובמתני' משמע [דלא מפליג] רבי יהודה בין ראויה לאב בין אינה ראויה. ובגמרא [תניא רבי יהודה] אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא על האם בלבד. ומסקנא, כי אתא רבי יצחק [תני כדתנן במשנה].
